פרוייקט שטיחי השרשרת נבט מתוך רעיון שהוא זרע קטן, שטמנו וצמח הרבה מעבר לכל מה שדמיינו. הכל התחיל משטיח שרשרת אחד שנוצר מתוך גשר וקשר של שיתוף פעולה. נועה בקר מ'חפצים סרוגים, ליאת בנטוב ש'עושה עיניים' ואנחנו ה'סורגות בזמן' החלטנו לסרוג יחד שטיח. כמו שאנחנו יודעות ועושות, יוצרות וסורגות, כתבנו, כל אחת בדרכה, על התהליך ועל חוויה מיוחדת במינה. את הדוגמה, המצאנו תוך כדי העבודה. כל אחת הכניסה את אופי עבודתה אל שורות השטיח שסרגה, התאימה אותן אל הצבעים והסריגה של זו שקדמה לה בעבודה. אנחנו ה'סורגות בזמן', עידית ונטע, התחלנו את סריגת השטיח, נועה בקר, לקחה על עצמה את משימת המשך הסריגה, מהמקום בו הפסקנו. ליאת ש'עושה עיניים', אספה את שורות הסיכום ונתנה לשטיח סיומת מושלמת.
ובמקום שיר, נסיים הפעם בציטוט מספרה המצוין של רינת הופר 'חנן הגנן' * "חנן הגנן, הגנן חנן באדמה טמן זרע קטן. הזרע הקטן באדמה ישן. עברו מעליו שמש, ירח, ענן. עבר המון זמן.
הזרע גדל ושמן, עד שיום אחד נבט והיה לאילן. ועל האילן צמחו פרות מופלאים בכל הצורות ובכל הצבעים….."
* חנן הגנן, רינת הופר, זמורה ביתן, מוציאים לאור.