כבר הרבה הרבה זמן אני רוצה סוודר-קרדיגן צבעוני כזה, שיחמם אותי בחורף, הבעיה היתה, שכדי שהוא יהיה מוכן לימים הקרים האלה, התחלתי לסרוג אותו כשעוד היה חם, ותמיד זה ככה, כשחם, קשה לנו לדמיין שקר, וכשקר, קשה לנו לדמיין שחם, אבל אם אנחנו מצליחים להתעלות מעל מזג אויר, וקצת לתכנן, בדרך כלל זה מצליח. בהתחלה התאהבתי בדוגמה של הסוודר, כי הסוודר הזה נראה לי ממש יפה, ואז התעמקתי בדוגמה וראיתי שהיא לא מאוד מסובכת. אני חייבת להודות שהסריגה התעופפה , שורה ימין-שורה שמאל, בכל פעם סורגים שתי שורות ומחליפים בין שתי חבילות, ותוך שלושה שבועות היה לי סוודר שעכשיו, כשכבר קר, אני שוכחת שבעצם התחלתי לסרוג אותו כשעוד היה חם. (ותאמינו או לא, אני לא סורגת מאוד מהר….) מה שאני אוהבת בדוגמה ממש, זה שהסודר נסרג ביחידה אחת מהצוארון למטה, ועד קו החזה מעלים באופן שווה ומדורג את כל העיניים, ובקו החזה מחלקים אותן בין הגב והחזית, לשרוולים ואז מעבירים את העיניים של השרוולים מהמסרגות לחוט, ומחזירים אותן למסרגות אחרי שמסיימים לסרוג את החלק הקדמי והאחורי, כמו בתמונה
את הדוגמה , Mon petit gilet rayé – ובתרגום כמעט חופשי, סוודר הפסים הקטן שלי, אפשר למצוא ולהוריד באתר רוולרי, והוא נסרג במעל לאלף וריאציות, מידות ושילובי צבעים, את כל הפרוייקטים העדכניים שלו אפשר למצוא כאן אחרי שהחלטתי שאני רוצה לסרוג את הסוודר, וידאתי שיש לי מספיק צמר, מאחר והשתמשתי בשלושה סוגים שונים של חוטים, די היה ב 3-4 פקעות מהחוטים הוורודים, ומחוט הנורו השתמשתי בפחות משתי פקעות, אבל רציתי שמפתח הצואר יהיה קצת יותר קטן מאשר בדוגמה, וההערות של Schokosanne היו מאוד יעילות וברורות, וסימנו לי את הדרך בתחילת הסריגה (רמז: יש להעלות פחות עיניים ולהוסיף כמה שורות לפני שבעצם מתחילה הדוגמה הכתובה) ועוד הערה קטנה וחשובה: אפשר לסרוג את הסוודר בחוט מצבע אחד, לא חייבים לשלב בין צבעים, הכל באמת מתחיל ונגמר בטעם האישי שלנו.
החוטים: Noro Silk Garden Sock Yarn חוט Timis של ויטלגו שמצאתי בחנות חלום בנחלת בנימין 31, תל אביב חוט של צמר טדי שמצאתי בחנות עלית סידקית באלנבי 63, תל אביב והוא כבר לא מיוצר. את חוט הצמר Noro אפשר למצוא אצל צביקה וג׳וליה באתר יארן ובחנות צמר התחנה, פרישמן 32, תל אביב את הכפתורים מצאתי בחנות הכפתורים של החנות חלום בנחלת בנימין החברה ויצרנית הצמר נורו ממוקמת ביפן, והצמר, שחלק ממנו נטווה, גם היום בעבודות יד מיובא לשם מאוסטרליה, דרום אפריקה, ואיי פוקלנד, ואת חוברות הסריגה שלהם, Noro Magazine שלהם אפשר למצוא בחנויות ספרים ומגזינים גם בארץ.
אחרי שהסתיימה הסריגה יצאתי לצלם. ביקשתי מאמא שלי, ומהבת שלי, כל אחת מהן לקחה את הטלפון ועשתה איתו את הקסמים שלה, לא נגעתי בהן אחר כך, אני רק מניחה אותן כאן
צילום: מירה צוקרמן
צילום: מירה צוקרמן
צילום: יסמין פארן
צילום: יסמין פארן
אלון עדר, שר על אמא, תקשיבו